עוד החרפות במצב?! מודל -HELP יכול לעזור.
כולנו מרגישים תקופה ארוכה חוסר וודאות מתמשך בחיינו.
אולי תזדהו עם הורים רבים שמרגישים שהחיים, פשוטו כמשמעו,
הושמו לרגע "על הולד",
שוב, לפחות עד שיובן איך הימים הקרובים הולכים להיראות בחיי כולנו.
אז איך בכל זאת ניתן להתמודד עם מציאות בלתי רצויה זו?
איך אפשר להכין את הילדים, וגם אותנו, לקראת הימים הקרובים
שהשגרה שוב משתנה?
ואיזו עבודה מקדימה כדאי שנעשה כבר היום בבית בשיחה פשוטה?
בואו נעשה יחד סדר ונפיג את החששות בעזרת כמה כלים פרקטיים ופשוטים שיוכלו לייצר וודאות ולהחזיר את תחושת השליטה לחיינו.
#קורונה #סגר #ילדים #גילהרך #הדרכתהורים #חינוך #מכוןאדלר #הורות #הורים #החרפהבמצב #HELP #שינוייםומעברים
כולם בסגר? הורות במציאות משתנה
זה ידוע שתחושת השליטה היא אחת התחושות המשמעותיות ביותר לאדם, בכל גיל,
בעיקר בתקופות של שינויים, מעברים וחוסר וודאות.
הבעיה, ששליטה היא פיקציה.
אין לנו באמת שליטה...
מה שלפעמים כהורים קשה לנו להכיל ולהבין -
שאין לנו שליטה על הילדים שלנו!
זה בהחלט משהו שמתסכל הורים.
כמה קל זה יכל להיות, אתם בטח אומרים לעצמכם ומחייכים עכשיו,
אם רק הייתה לנו שליטה על הילדים שלנו.
אבל זה בדיוק האתגר האמיתי בג'וב של החיים ובגידול ילדים.
אז אם אין לנו שליטה, מה כן יש לנו כהורים?
השפעה. יש לנו יכולת השפעה.
ובתקווה, השפעה הורית שהיא חיובית על הילדים שלנו.
מודל הל"פ (HELP)
מאחר ואין לנו שליטה על המציאות, מה שכן יש לנו זו יכולת לבחור איך להתייחס למציאות ואיך לפעול בתוכה, כהורים ובכלל.
כלי שיכול לעזור לקדם תחושת וודאות בבית זהו "מודל הל"פ (Help)" -
מודל קצר ופשוט שיצרתי לצורך עבודה עם הורים בתקופה עמוסה ומשתנה.
המודל מספק כלים ממוקדים להתמודדות עם שינויים ומעברים בחיי המשפחה ואצל הילדים, הגדולים והקטנים.
ה' – הסברים, הבנה והתייחסות למצב
זהו אשכול הידע במודל. כולנו יודעים שידע הוא כוח.
כך גם במציאות משתנה ולא יציבה.
הידע חשוב ביותר, במיוחד לילדים.
תחושת חוסר הוודאות לא נעימה לילדים (וגם לנו כהורים),
אך מאחר וילדים מתקשים לבטא במילים את הקושי שהם חווים
מה שאנחנו כהורים נראה ונרגיש בבית זה הביטוי לקושי בהתנהגות עצמה.
זה יבוא לידי ביטוי במופעים של סף תסכול נמוך, כעס, רגזנות, חשש, בכי, חוסר בשיתוף פעולה, רגרסיות שונות בהתנהגות, ועוד.
אחד מהמשפיעים הגדולים על תחושת הוודאות - היא הוודאות במה אני כן יודע.
לכן, עלינו כהורים בימים הקרובים לספק לילדים הסברים ולייצר הבנה על מה הולך לקרות,
מה קורה במדינה שלנו,
מה המשמעויות והאפשרויות שעומדות בפנינו כמשפחה,
איך סדר היום והשבוע הולכים להראות, ועוד.
עלינו להתייחס למצב,
לעשות הכנה,
לספק מידע,
לייצר בהירות,
לדבר ולתווך את המצב.
הרבה הורים לילדים צעירים (מתחת לגיל 6 לדוגמא) שאולים אותי –
כן? באמת? את חושבת שהם יבינו?
או, מה להסביר? וכמה?
אז כן. להסביר. כמובן כתלות בגיל הילדים.
אבל זה שהילדים קטנים לא אומרים שאנחנו יכולים לשדוד להם את ההזדמנות להרגיש שהם גדולים ויכולים להבין.
זו חוויה טובה ומשמעותית לילד שרואים אותו ושמתחשבים בצורך שלו להבין ולפרש את המציאות,
שדברים לא עוברים מעל הראש שלו בבית.
אצל ילדים גדולים יותר כמובן שהידע הקונקרטי הוא חשוב כי הוא זה שמעסיק אותם.
התפקיד ההורי בתקופת הסגר - לעשות הכנה, לספק מידע, לייצר בהירות ולתווך את המצב
Photo by Volodymyr Hryshchenko on Unsplash
ל' – לדמיין, לייצר החלטות אופרטיביות ולשמר
לדמיין את השינוי והמציאות הקרבה, ולעבוד בכדי שיהיו טובים בעבורנו.
כהמשך לנקודה הקודמת, ילדים צריכים לדעת לקראת מה הם הולכים וגם איך הדברים הולכים להראות במציאות.
זה מעסיק אותם, גם אם הם לא אומרים את זה.
מחשבה על מה שעתיד לקרות ואיך הוא יראה עוזרת לקבל את הדברים, לכשיגיעו, בצורה קלה יותר.
אם נשלב את זה עם האמונה כי "מחשבה בוראת מציאות קיימת"
נוכל להבין כהורים כי יש לנו ביכולתנו לייצר בתקופה הקרובה את המציאות הרצויה, בגבולות האפשר כמובן (בכל זאת...מציאות לא רצויה).
ומה זה אומר?
שחשוב שנצליח לדמיין יחד עם הילדים איך הימים הקרובים והתקופה או החודש הקרוב הולכים להראות בבית הספציפי שלנו.
חשוב שזה יהיה כמה שיותר מחובר וקרוב למציאות המשפחתית שלנו.
זה אומר להכניס לתוך הדמיון גם את הרגעים הפחות זוהרים,
הרגעים הפחות כיפים,
ולהזכיר גם איך זה היה בסגר הקודם.
יחד עם הנרמול של איך זה יהיה חשוב שנכניס גם שאיפות חדשות לאיך זה יכול להיות הפעם גם אחרת.
זו אחלה הזדמנות לשאול את עצמכם - מה הפעם היינו רוצים שיהיה אחרת?
זו הזמנה ללמידה משפחתית ו"לתחקר" את מה עבד לנו פעם קודמת ומה קצת פחות עבד לנו כמשפחה.
כל זה במטרה לקבל יחד החלטות אופרטיביות מחודשות לקראת מה שיבוא.
ואיך זה יראה במציאות?
שיחה משפחתית, תיאום ציפיות ויצירת הסכמים.
שווה לעשות שיחה משפחתית שבה תייצרו החלטה משותפת על מערכת חוקים והסכמים יעילה בבית שלכם.
כזו שתוכלו כולם גם לעמוד מאחוריה ולגבות אותה ברגע האמת.
כדי לא להסתבך,
תעשו את זה פשוט ותשאלו את עצמכם ואת הילדים בשיחה –
מה עבד לכם טוב כמשפחה בפעם הקודמת?
מה לא עבד לכם טוב?
מה אתם רוצים לעשות כעת בשביל לשנות את זה?
למה אתם זקוקים הפעם כדי שתצליחו לעמוד בזה?
מה אתם לא מוכנים שיקרה בבית הפעם?
ומה כל אחד מוכן לקחת על עצמו כדי לעזור לזה להתקיים?.
בסוף השיחה חשוב לעשות תיאום ציפיות בכדי שיובן איך זה יראה בפועל במציאות.
בהזדמנות זו אפשר לדבר על זכויות וחובות של כל אחד מבני הבית ולייצר הסכם משפחתי שיתעדכן עם הזמן.
פ' – פעולה.
הפעולה חשובה בכדי שנרגיש משפיעים על מציאות חיינו ועל ילדינו, גם אם זו מציאות שלא בדיוק בחרנו לעצמנו...להיות בבית תקופה ארוכה עם הילדים :)
חשוב להיות פעיל בתוך המציאות הקיימת, תוך השינוי והמעבר,
לא להישאר בתחושת חוסר האונים,
כך גם לגבי הילדים.
לאפשר להם להרגיש משפיעים על מצבם.
למה זה חשוב?
בעיקר למסגור תחושת הערך, הביטחון העצמי, ותחושת השליטה.
זו דרך אפשרית להשפיע על איך נזכור את הדברים והתקופה.
History - His Story
אם חשבתם פעם על המילה "היסטוריה" באנגלית (History) - היא מורכבת מצירוף המילים - His Story. כולנו הרי מספרים לעצמנו סיפור - על עצמנו. כך אנחנו בונים את הזיכרונות.
ברגע שאנחנו גם פעילים בתוך סיטואציה,
אפילו אם היא של חוסר אונים או חוסר יציבות,
אנחנו מרגישים שעשינו משהו, ניסינו, לא רק הגבנו למציאות אלא גם פעלנו מתוך בחירה מודעת.
חשוב מאוד לבניית תחושת הערך.
אז אחרי שהבנו איך אנחנו רוצים שהדברים יתנהלו הפעם,
מה לשמר ומה לשנות,
חשוב שנבין איזו פעולה במציאות,
אם נעשה אותה, תגרום לזה להיות אחרת.
לדוגמא, אני עם עצמי עשיתי חשיבה מחודשת איך נראו הבקרים שלנו בבית ואיך אני רוצה שיראו הפעם.
הרגשתי מותשת מההתעסקות בנושא האוכל והחלטתי הפעם שבבוקר נכין כריכים בקופסא כמו ששולחים לבית הספר,
כל ילד בזמן שלו ייגש לקופסת האוכל שלו ויאכל בזמן שלו את הכריך והפרי,
בכך הדיון על האוכל בבוקר יקבל גבולות ברורים.
זו הפעולה שאני לוקחת על עצמי.
אותו הדבר נעשה עם הילדים.
נשאל אותם מה הפעולה שאם הם יעשו הפעם אחרת זה יקדם אותם אל עבר שיתוף פעולה/ אווירה טובה בבית/ כל מטרה הורית אחרת שחשובה לנו בתקופה זו.
אופטימיות זה שם המשחק
Photo by Hello I'm Nik 🎞 on Unsplash
ולנו ההורים, לסיום,
כל כך חשובה קצת חמלה עצמית.
במיוחד בתקופה שמאתגרת עוד יותר את התפקיד ההורי.
לכן, חשוב לי להדגיש שכל בחירה היא פעולה,
גם פעולה כמו לצוף מעט,
לתת לדברים להתנהל,
לשהות ולהרפות,
לשבת לרגע מן הצד,
זו גם פעולה.
נעבור את זה יחד,
אני כאן בשבילכם,
דפנה יודפת
מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים
מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך
050-4082212
הכתבה נכתבה על ידי דפנה יודפת והופיעה במקור באתר "און לייף" בתאריך ה-15.9.20:
Comments